טיפול בהתמכרות

התמכרות מוגדרת כהתנהגות החוזרת על עצמה ופוגעת באדם, אך אין הוא יכול להפסיקה. אם לא נותנים בידו של אדם אפשרות לבצע את מעשיו, מופיעים בהתנהגותו תסמינים של גמילה נפשית (געגועים, קושי בתפקוד) וגם גופנית (דפיקות לב, הזעה, נדודי שינה).

התמכרות היא תופעה שכיחה באוכלוסייה.

קיימים כמה סוגים של התמכרויות, למשל:

  • סמים
  • אוכל
  • הימורים
  • מין
  • שימוש במחשב

ההתמכרויות לסמים ולאלכוהול אינן נחשבות דומות להתמכרויות למחשב, למין ולאוכל, ולכן גם הטיפול בהן שונה. השימוש בחומרים ממכרים מתחיל בדרך כלל כשימוש מזדמן, והוא מביא תועלת ומשפר את מצב הרוח, מרגיע ומעניק שלווה; או-אז חוזר האדם להשתמש בחומרים אלה ביתר שאת. בתוך זמן קצר הגוף מתרגל להשפעה החיובית של החומר הממכר וקיים צורך להעלות את המינון. כאשר המינון עולה, עולות גם תופעות הלוואי. בשעה זו, האדם מעוניין להפסיק את השימוש בחומר הממכר, אך לעתים קרובות אין בכוחו לסתום את הגולל על מעשיו. בשלב זה, לא אחת אדם המכור לסמים או לאלכוהול פונה לעזרה.

הגמילה מחולקת לשתי תקופות: השבוע הראשון לגמילה הוא התקופה הראשונה (השלב החריף), והזמן שלאחר השבוע הראשון לגמילה הוא התקופה השנייה, שבה ההתמודדות המרכזית היא במישור הפסיכולוגי. פעמים רבות השבוע הראשון של הגמילה עולה יפה, אך החולה מתקשה לשמור על הישגיו לאורך זמן – הגעגועים לסם קשים, ועקב כך תוצאות הגמילה לטווח הארוך לעתים קרובות אינן טובות.

ההתערבויות שעומדות לרשותם של אנשי המקצוע מגוונות:

  • טיפולים פרמקולוגיים לטיפול בתלות הפיזיולוגית ולהקלה, במיוחד בשבוע הראשון של הגמילה.
  • טיפול התנהגותי שמיועד לשנות את התנהגותו של החולה לטווח הארוך.

טיפול בהתמכרות מושפע ממספר גורמים:

  • כוח רצון אישי של המטופל, קודם להתמכרותו לסם.
  • תמיכת הסובבים אותו.


Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*